תערוכה שהציגה ציורים על גבי גמרות וספרי קודש עוררה סערה רבה שגרמה להפסקת הצגתה.

התערוכה המקוממת של האמן תום גל הוצגה במגדלי זיו בתל אביב, מגדלי משרדים אשר בו עובדים דתיים רבים.

חלק מיצירת ה"אומנות" הייתה ציור על גבי ספרי קודש ובהם גמרות. לטענת האמן, הוא רכש את ספרי הקודש שהיו מיועדים לגניזה בשוק הפשפשים ביפו, ויצר מעליהם איורים.

אולם, מחאות שהגיעו למגדלי זיו גרמו להסרת התערוכה.

"אני מתאר לעצמי שאין כוונתכם רעה ואינכם מודעים לחומרת מעשיכם, אך שערו בדמיונכם שאמן היה מציג תערוכה שבה מוצגות תמונות של יהודים במחנות ריכוז שעליהן מודבקים סמלים נאציים. איזה יהודי שפוי היה קורא לזה אמנות ואיזה יהודי שפוי היה מאפשר להציג דבר כזה? המעשה שלכם חמור לאין שיעור הרבה יותר מזה! לכן לפני שאתם מציגים תערוכה שמתיימרת לעסוק בתורת השם ובכתביו, הייתי ממליץ לכם ראשית ללמוד את תורתו" נכתב באחת הפניות.

עם זאת, תום גל לא הבין את הבעייתיות שביצירותיו וכתב למתלונן כי "אמרה שחוקה היא שהיופי הוא בעיני המתבונן. אולם במקרה הזה אולי מוטב לומר שהזעזוע הוא בעיני המתבונן. עם תחושות סובייקטיביות של אדם, מוזרות ככל שיהיו, אי אפשר להתווכח. אבל אני תוהה מדוע אדם יהודי ממהר להזדעזע למראה של טקסטים יהודיים ולמראה של אמנות שמשתמשת בטקסטים יהודיים ושיש לה אמירה יהודית, ולאו דווקא שמח".

החלטתה של מגדלי זיו להיות קשובה לציבור לא מצאה חן בעיני האמן שכתב כי "מובן שלא חלה חובה על אף אחד להציג את האמנות שלי. הטענה שלי היא על כך שהנהלת מגדלי זיו ורד בינת רצתה להציג את העבודות שלי, הזמינה תערוכה, זמן ומשאבים רבים הושקעו מצידי בהקמתה, ולבסוף ההנהלה נכנעת ללחצים ואיומים ובאצטלה של התחשבות ברגשות הציבור מצנזרת חלק גדול של התערוכה".

"טיעון ההתחשבות ברגשות הציבור הוא מניפולטיבי. אם היו דורשים להצניע כל דעה, כל רעיון, כל אמנות וכל צורת חיים שיש בציבור הרחב מי שרגשותיו יכולים להיפגע ממנו – המרחב הציבורי שלנו היה נותר שומם וסטרילי. הלכה למעשה הדרישה להתחשבות ברגשות הציבור בה"א הידיעה מתייחסת כמעט תמיד לציבור שלא בה"א הידיעה. היא מתייחסת לציבור שעשה לעצמו מונופול על הזכות להיפגע, ובתוקף הפגיעות שלו מבקש למנוע מאחרים את הזכות להיראות, להישמע, ולהימצא במרחב הציבורי. המניפולציה הזו פוגעת באפשרות לקיים פלורליזם תרבותי, שהוא מאבני היסוד של חברה דמוקרטית".

מרד בינת נכסים נמסר בתגובה: "רד בינת עושה ופועלת עבור אמנים צעירים ומעמידה לרשותם, בחינם וללא תמורה, חלל מקצועי ומאובזר במבואת בניין מגדלי זיו, שבו יוכלו להציג את יצירותיהם לרווחת ציבור שוחרי האמנות. למותר לציין שאנו עושים זאת באופן פרטי.

"מאחר שלא מדובר במוזיאון או בגלריה לאמנות אלא בבניין משרדים שבו עובר מדי יום ציבור גדול ומגוון של עובדים, ומאחר שאלה צורכים את האמנות שלא מבחירתם החופשית, עלינו להיות רגישים ולהתחשב ברגשות כולם. אם יצירה כזאת או אחרת גורמת לתרעומת או כעס בקרב ציבור כזה או אחר, ברור כי אין זו כוונת המשורר ובמקרה כזה היצירה/ות מוסר/ות מהתערוכה בתיאום מראש עם האמן ובהתאם להסכם עימו. אין ברצוננו, בכל תערוכה שהיא, לגרום לפגיעה כלשהי ברגשותיו של הציבור.

"במקרה המדובר ביקשנו מהאמן להוריד חלק קטן מיצירותיו, החלק שעורר תרעומת, והוא בחר בתגובה להסיר את התערוכה כולה ולפנות לתקשורת כדי לקדם את עצמו".